פסק-דין בתיק ת"ק 1923-09

1.         בפני תביעה אשר בגדרה עותרת התובעת לחייב את הנתבעת להשיב לה תמורה ששילמה עבור רישום לחדר הכושר המנוהל על ידי הנתבעת (לרבות אימוני כושר פרטיים), וכן פיצוי בגין עגמת נפש. התביעה הוגשה מחמת שהנתבעת פרסמה בעלון תקופתי נתונים אישיים אודות התובעת וכדלקמן: "מ' ג' המתאמנת בראשון לציון השילה 20 קילו בתוך פחות מ-5 חודשים. היום היא שוקלת 64 קילו ואם תמשיך בקצב הזה תוך שנה היא תעלם" (ר' פרסום לחודשים אפריל מאיר 2009 שצורף כנספח לכתב התביעה).

2.         התובעת העידה כי מעולם לא אישרה לנתבעת לפרסם נתונים אישיים אלה והם פגעו בפרטיותה. בנוסף, ציינה כי היא רואה בכך פרסום המעודד הפרעות אכילה.

3.         הנתבעת התגוננה בטענה אשר לפיה מנהל חדר הכושר, מר רונן לייזר, ביקש את הסכמתה של התובעת לכך ששמה בצירוף המשקל שירדה יפורסם במגזין חגיגות העשור של הרשת. נטען כי למטרת הפרסום היתה לשמח את התובעת ולפרגן לה על מאמציה (סעיף 8ה', ו' לכתב ההגנה). נטען כי התובעת הסכימה לפנייתו של מנהל חדר הכושר.

4.         התובעת העידה כי מעולם לא נתנה הסכמה לפרסום. התובעת הודתה כי מר לייזר רונן (מנהל חדר הכושר) אמנם פנה אליה ואולם לדבריה השיבה כי עליה לחשוב על הפנייה. התובעת סיפרה כי לא שוחחו עמה בעקבות הדברים, ולא נתנה הסכמה. מר לייזר לא התייצב למסור עדותו. על כן, לא נסתרה עדות התובעת אשר לפיה לא נתנה הסכמה מפורשת לפרסום.

5.         עניינים פרטיים כגון דא - יש לקבל הסכמה מפורשת של האדם בטרם פרסומם. הנתבעת לא נקטה בזהירות המתחייבת. אף אם כוונתה היתה חיובית, לא היה מקום שתניח כי התובעת אמנם "תשמח" או שהיא בוודאי תסכים לפרסום.

6.         אני מקבלת את טענת התובעת ומטילה על הנתבעת אחריות לפרסום המהווה פגיעה בפרטיותה. אשר לנזק: התובעת ביקשה להשיב לה את התשלום ששילמה עבור מנוי למועדון, וכן עבור שיעורי האימון האישי. אין מקום להשבה גורפת. התובעת ניצלה את המנוי בחלקו וכן נהנתה ממרבית אימוני הכושר. מעדותה, הנתמכת בעדות נציגת הנתבעת, עולה כי ביקרה בחדר הכושר במשך כחצי שנה. על כן, ועל דרך של הערכה, יושב לה מחצית הסכום ששילמה בסך 1554 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף, עבור כ-4 אימוני כושר אישי שלא נוצלו, ישולם על דרך של הערכה החזר בסך 400 ש"ח, אף הוא בצירוף הצמדה וריבית כחוק, ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. אשר לפיצוי בגין עגמת נפש - אין מקום להפריז בכגון דא. הפרסום אינו בתפוצה רחבה שהרי מדובר בעלון של הרשת. הפרסום מופיע בעמוד המתאר מקרים לא מועטים נוספים ואינו בולט במיוחד. על דרך של הערכה, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 1,000 ש"ח. בנוסף, הוצאות התביעה בסך 500 ש"ח.

בקשת רשות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"ב, 06/12/2011 במעמד הנוכחים.